נאור נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה

החלטה

ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. הערעור מוגש לאחר שבתאריך 24.4.11 או בסמוך לכך נשלחה אל המערערת הודעה על הגבלת חשבונה אצל המשיב בתוקף מיום 9.5.11 ועד 8.5.12. זאת לאחר שבין התאריכים 21.7.10 לבין 21.4.11 סורבו בחשבון 11 שיקים.

בערעור משיגה המערערת על סירובם של 9 שיקים מאלה שברשימה, שיקים שסורבו בין 24.12.10 לבין 21.4.11.

בתאריך 19.7.11 התקיים דיון במעמד הצדדים ולאחר ששמעתי עמדות הצדדים ובחנתי הנתונים, אני דוחה הערעור בתיק זה מן הנימוקים כדלקמן:

שיק מס' 1210957 ע"ס 2,500 ₪ -

עמדת המבקשת הוצגה כדלקמן:

"נציג המשיבה הפר סיכום שהיה לו עמה בעל-פה מזה שנים לפיו במידה והחשבון יחרוג עד ל – 10% מהמסגרת המותרת תועמד מסגרת זמנית לתקופה קצרה עד שהחשבון יושב למסגרת הקיימת... כמו כן במידה ויגיעו המחאות לתשלום ... ובאותו יום הופקדו מזומנים ו/או המחאות כובדו השיקים שנמשכו וכו' .

תשומת לב ביהמ"ש מופנית להמחאה מיום 23.12.10 ע"ס 2,500 ₪ כאשר היתרה בחשבון הבנק עמדה ע"ס של 28,000 ₪ לפני חיוב השיק והבנק החזיר את ההמחאה אין כיסוי מספיק. יומיים לאחר מכן כאשר היתרה בחשבון עמדה על כ – 31,000 ₪ פרע הבנק את אותה ההלוואה ועל כן את ההחזרה הראשונה יש לבטלה מכיוון שהבנק פעל בניגוד למוסכם".

עמדת המשיב:

"ביום 23.12.10 הוצג לפירעון שיק ע"ס 2,500 ₪. יתרת החובה בחשבון הגיעה לסך של 31,063 ₪ בשל החריגה והעדר הכיסוי נאלץ המשיב לסרב לכבד שיק זה".

מעיון בדפי החשבון המצורפים הן של המבקשת והן של המשיב עולה כי כיבודו של השיק שבמחלוקת הציב את החשבון ביתרה חריגה של סך 31,063.30 ₪ כאשר אין חולק שמסגרת האשראי המוסכמת הייתה עד לתקרה של 30,000 ₪. בנסיבות אלה לא הייתה מוטלת חובה על המשיב לכבד את השיק ומנגד חייב היה המשיב לסרב לכבד את השיק מכח הוראות המפקח על הבנקים (ניהול בנקאי תקין הוראה מס' 325) בתוקף מיום 1.7.06. גרסת המבקשת לפיה הושגה הסכמה בין הצדדים כי כל עוד אין החשבון חורג מעבר ל – 10% ממסגרת האשראי המוסכמת, יועמדו מסגרות אשראי זמניות, הוכחשה על ידי המשיב ולא זו בלבד שלא הוכחה אלא שהמבקשת עצמה חזרה בה מגרסה זו במסגרת החקירה הנגדית כאשר השיבה לשאלות ב"כ המשיב כדלקמן:

"כשהוא החזיר לי את השיק הראשון זה היה בניגוד לסיכום בעל פה בינינו של עד 10%. שאלתי אותו מה קרה והוא אמר שהייתה חריגה וזה לא היה מכוסה. אמרתי לו שיש בינינו הסכם. הוא אמר שיצאו חוקים חדשים של בנק ישראל ואסור לאשר חריגה".

הנה כי כן, ככל שסברה המבקשת כי גם אם יוצגו שיקים בחריגה קלה ממסגרת האשראי הם יכובדו, הרי שלאחר שסורב השיק הראשון כנקוב ברשימה הובהר למבקשת, כפי שאישרה בהגינותה, כי לא יכובדו שיקים בחריגה עקב הוראות חדשות של המפקח על הבנקים האוסרות לאשר חריגה, אלא בתנאים מסוימים.

שיקים מס' 1210937 ע"ס 250 ₪ ו – 1210971 מיום 13.1.11 ע"ס 2,550 ש"ח -

עמדת המבקשת הוצגה בסעיף 12 לכתב הערעור כדלקמן:

"המחאה ע"ס 250 ₪ מיום 13.1.11 והמחאה ע"ס 2,550 ₪ מיום 13.1.11 הוחזרו שלא כדין על אף הסיכום שהיה עם נציג המשיבה, חוללו על אף שהופקדו כספים מזומנים באותו יום כמוסכם.

לא זו אף זו, האם יש הגיון בהחזרת המחאה ע"ס של 250 ₪ בחשבון המוגדר כחשבון מנהלים. אין ספק שמדובר כאן במעשים שנעשו במתכוון לשם גרימת נזק למבקשת.

עמדת המשיב:

"ביום 12.1.11 הוצגו לפירעון שיקים ע"ס 250 ₪, 2,550 ₪. יתרת החובה בחשבון הגיעה לסך של 33,286 ₪ בשל החריגה והעדר הכיסוי נאלץ המשיב לסרב לכבד שיקים אלו".

מעיון בדפי החשבון אשר מציגים שני הצדדים עולה כי כיבודם של השיקים הנ"ל הציב את החשבון ביתרת חובה של 33,286.73 ₪ ועם החזרתם נרשמה בחשבון יתרת חובה בסך של 30,486.73 ₪. מן הנימוקים הנ"ל לא הייתה מוטלת חובה על המשיב לכבד את השיקים מכח הסכם האשראי.